בוגרת בצלאל במחלקה לעיצוב קרמי משנת 2003.
בזמן הלימודים נחשפתי לעולם הבנייה באדמה. תוך כדי הלימודים ואחריהם המשכתי בכיוון הזה מתוך רצון לחפש עשייה אומנותית שמחוברת לפשטות, לחיי חוץ, לבישול עם אש. רציתי להתנסות בתהליכים הראשוניים של עבודה באדמה, ללקט בעצמי את החומרים הנדרשים ליצירה, מהטבע ומשאריות שעבור אחרים הן זבל.
כבר הרבה שנים אני מעבירה סדנאות וקורסים של בנייה, עיצוב ופיסול באדמה: בנייה של תנורי בישול ואפייה, טיח אדמה, רהיטי אדמה וגם שריפות קרמיקה באש והכנת חימר מאדמה.
בשנים האחרונות אני חלק מצוות המורים בבית ספר יער "ילקוט הרועים" באל-רום, שם אני מלמדת מלאכה ופיסול.

כבר סבתא והרבה לבן בשיער, מהזיכרון הראשון בשדות המושב בעמק יזרעאל נמשכתי למרחבים , לבר לחיות ולצמחים, לציפורים הנודדות, לריח המדורה באוהלי הבדואים שבאו עם העדר ליד המעין. את הגליל הכרתי שעדין נכח ריח הפיתות בתנורי האדמה, הבוסתנים היו חלק חי בין הבתים ובשולי הכפר, ההר הגבוה בסיני הפך לבית ובית גידול לנשמה. כך במשך שנים רבות למדתי את עבודת הבניה המקומית באדמה כשחשבתי שתישאר לנצח. שהקשר לאדמה , לבוסתן, לעצי הפרי יתקיים בפשטות כאוויר לנשימה. חוויתי את השתנות הזמנים את המעבר לחיי העיר והניתוק מהפרא , מהבר, מהקשר האינטימי עם המים העצים וגידול המזון.
בלי לתכנן , הלכתי בעקבות צירופי המקרים, למדתי את עולם הבניה באדמה בארץ ובעולם, במיוחד את עבודת הנשים. הכרתי את ההרים הגבוהים בעולם, את הכפרים הקטנים בהם הפיתוח האט. הספקתי להקשיב, וללמוד. העמקתי שורשים בגליל, שתלתי, נטעתי, בניתי טרסות ועקבתי אחרי השתנות האדמה. הפכתי למקצוע - בוסתנאית , מתכננת, מלמדת, מקימה גינות ומכינה תוכניות לימודים במערכת החינוך. מלווה פרויקטים של פיתוח ברשויות ובקהילה. זכיתי ללמוד ממורים נפלאים ,רבים וטובים. שוקה רווק וזמירה רוזן לימדו אותי להתבונן, שלמה אילן ויום טוב שמחה לשתול ולבנות כרמן ויסנטה וממאמיצ'ה מלמדות אותי בבית הספר לסודות.
מודה לכולם.